הבוס שלי בדייט/Set It Up
- theendlesssearch4
- 25 במרץ 2020
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 30 באפר׳ 2020
הדרך לגיהנום רצופה שידוכים
על מה:
הרפר היא העוזרת האישית של קירסטן, עיתונאית ספורט ידועה שייסדה ועורכת אתר עיתונאות ספורט מצליח. צ'רלי הוא העוזר האישי של ריק, משקיע הון סיכון רב השפעה. כשהם קיבלו את העבודות שלהם, השניים קיוו שלהיות העוזרים האישיים של בוסים מצליחים ומקושרים יסייע להם להתקדם בקריירה.
אבל לא רק שהם תקועים במקום מבחינה מקצועית, אלא שהבוסים הגחמתיים והתובעניים שלהם שסובלים מבעיות בחייהם האישיים משתלטים על כל זמנם והופכים את חייהם לרצף מתמשך של עבודה לא מוערכת והיענות לדרישות קפריזיות.
הרפר וצ'רלי שעובדים באותו בניין נפגשים בעוד ליל עבודה מטורף. אחרי התחלה בעייתית להיכרותם, השניים מתחברים על רקע צרותיהם המשותפות, ומחליטים שהפתרון להן יהיה לנצל את כל הידע העצום שיש להם על קירסטן וריק ולשדך אותם זה לזה.
קדימון לסרט (ללא כתוביות):
איך:
אחרי מספר שנים של דשדוש בהן כמעט ולא נעשו קומדיות רומנטיות, יצאו במהלך קיץ 2018 למניינם כמה סרטים מהז'אנר, וחלקם אפילו זכו להצלחה. "הבוס שלי בדייט" הוא אחד הניסיונות של נטפליקס בתחום אחרי שהם זיהו את הפוטנציאל הטמון בחלל הריק שבז'אנר, ואחת ההצלחות הגדולות שלהם.
הסרט הוא שילוב בין המוסכמות של הקומדיה הרומנטית הקלאסית עם הגרסה העכשווית לז'אנר שהתפתחה בעשור וקצת האחרונים שבין נציגיה הבולטים נמנים "הדייט שתקע אותי" ו"מסיבת רווקות".
למרות ההצלחה לה זכה הסרט, ועל אף שרבות מאיתנו חובבות נלהבות של רומנטיקה, אנחנו לא התלהבנו מ"הבוס שלי בדייט". אמנם יש כימיה סבירה בין זואי דויטש וגלן פאוול שמגלמים את הגיבורים - יסוד מרכזי מאוד בסרטים רומנטיים - אבל אין בסרט את החינניות והניואנסים שהכרחיים לקומדיות רומנטיות מוצלחות באמת. הרגשנו את זה במיוחד בסצנת הפיצה בה הגיבורים מבינים שהם מתאהבים שהייתה מאולצת ולא זורמת.
הסרט סובל מהיעדר ליטוש, או אולי סתם מעצלות קלה, והוא נוטה לומר לנו דברים יותר מאשר להראות אותם - כמו למשל, כשאומרים לנו שהחברה של צ'רלי נוראית ולעומת זאת הרפר נחמדה, בלי להביא לכך יותר מדי דוגמאות. הסרט גם די מתעצל בבניית דמויות המשנה - פרט לטים המפחיד אף אחת מדמויות המשנה המאכלסות את הסרט (ויש כמה) אינה זכירה במיוחד, תלת מימדית או תורמות בצורה משמעותית לסרט.
כמו כן, קראו לנו מיושנות ואיסטניסיות, אבל אנחנו מעדיפות את הרומנטיקה שלנו בלי הפרשות גופניות בלתי ניתנות לשליטה. לכן, עבורנו, זה רק סרט שאפשר לראות אבל לא חובה לראות, ואם אתם כבר במצב רוח רומנטי עדיף לשקול שידור חוזר של איזו קומדיה רומנטית שאהובה עליכם (אנחנו בכל מקרה ניקינו את החיך הרומנטי עם Bed of Roses).
Comments